חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 161 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



נוסטלגיה מאוחרת

מצלמת פילםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




מקרנת שקופיות..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הכלי המעצבן הזה היה עונש שלא היה כתוב בתורה.

לכל אחד היה איזה קרוב משפחה רחוק, שהיה מצלם שקופיות בכל הזדמנות, ומדי פעם היה מאלץ בלחץ פיזי מתון את קרוביו להגיע אליו באחד מערבי השבוע, ולצפות ב"שקופיות הנהדרות" שצילם, מעשה ידיו להתפאר. לא היה נעים לסרב והיינו מגיעים לבושים חגיגית, מנקרים בקרקרים יבשים או בביסקוויטים המשמימים של פתי-בר, ושותים מיץ פטל.

אז היו מכבים את האורות ומפעילים את מקרנת השקופיות שהייתה מכילה בתוכה מחסניות ארוכות של עשרות שקופיות בכל אחת, והשקופיות היו מתחילות לרוץ, עוד ועוד שקופיות, ים של שקופיות.

די מהר כל הנוכחים היו מתחילים לנמנם, ורק אוושתה של המכונה השולפת ודוחפת שקופיות ממשיכה לרחף בחלל, מלווה בתיאורים נלהבים של המארח בסגנון "...כאן תסתכלו, זו ממש תמונה יוצאת מהכלל... כאן אני מקלף בננה..."     

 

בנוסף למקרן השיקופיות האוטומטי - היה גם מקרן שיקופיות ידני, שבו היה צריך להזין שיקופית אחר שיקופית. זה היה מינוס רציני, כיוון שבנוסף לעבודה הרבה, עם המקרן השיקופיות הידני היה קשה להירדם, לעומת המקרן האוטומטי, בו רק היית שם את ה"קסטה" במכשיר, ונרדם יופי...

 

 

 

 

 

 




משחקי טלוויזיההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




משטח לעכברהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בזמנים בהם לא היו עדיין עכברים אלחוטיים משוכללים, העכבר החוטי היה מבצע מטלתו רק אם היה מונח על משטח גומי רך. חיש קל הפכו משטחי העכבר להיות כלי שיווקי, עם תמונות ופרסומות שונות.

 

 

 

 

 

 




נייר טרמיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

זכרונות:
:...
בשנות ה-80 וה-90 הגיעו לשוק מכונות פקס זולות ושוות לכל נפש. לחלק גדול מהאנשים היה אז פקס. הנייר הטרמי היה הדבר היחידי שהמכונה הייתה מוכנה לעבוד איתו. עליו היא הדפיסה פקסים נכנסים וברוב המכונות יכולת לעשות אפילו קופי: כלומר כתבת על נייר רגיל, הכנסת אותו לפקס, והפקס שכפל אותו על הנייר הטרמי. אך רעה חולה היא, שמה שנכתב על הנייר הטרמי דהה בקצב מסחרר, ואחרי חודשים ספורים בלבד הפך הנייר לחלק לחלוטין. מי שאכסן מסמכים חשובים שהגיעו דרך הפקס, או אולי מכתב אהבה שקיבל שם, התאכזב לגלות מאוחר יותר שכמו כל דבר בחיים מה שמגיע מהפקס הוא זמני. הנייר הטרמי היה יקר, וכל נודניק היה יכול לבזבז לך אותו ע"י שליחת פקסים ארוכים או חומר מסחרי שהיינו צריכים כמו חור בראש. זכורני איך עורך דין אחד שלח לי חוזה כל כך ארוך שהנייר נגמר. הייתי צריך להחליף גליל נייר ולהתקשר שישלח שוב, ולצפות בכיליון עיניים איך אותו עורך דין שולח לי הכול מהתחלה"...

 

רוני
julieandron2@gmail.com




נייר רציףהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




נינטנדוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




נשיקולדההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 
לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן

 

 

 

רטרו:

 

 




סנדלי דנוור.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




ספר דפי זהבהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

  

 

הספרים של דפי זהב היו בתחילה פחות נפוצים בבתים אל מול מדריכי הטלפון שכן בתחילה נועדו בעיקר לצרכי עסקים, אך ככל שעברו השנים אפשר היה לראותם יותר ויותר על שידת הטלפון בבית, מתחת או מעל למדריך הטלפון האזורי או הארצי.

חברת "דפי זהב" נוסדה בישראל בשנת 1968 על ידי איש עסקים בשם מוריס קאהן, שרכש יידע מחו"ל וזכה לזיכיון מטעם משרד התקשורת להפצת שלושה מדריכי טלפונים באזור תל אביב והמרכז, חיפה והצפון וירושלים והדרום.

המודל העסקי של החברה היה מבוסס על חשיפה והפצה רחבה של מדריכיה לציבור באמצעות חלוקתם מדלת לדלת וללא תשלום, תוך הישענות על הכנסות מבתי העסק בתמורה לפרסום מודעות במדריכים.
בימי תהילתה הפיקה חברת "דפי זהב" מעל ל-80 מדריכים עסקיים. רישום שורה בסיסית במדריך הכוללת את שם העסק כתובתו ומספר טלפון בקטגוריה הרלוונטית - ניתנה בחינם, אך עסקים רבים היו מעוניינים להבליט עצמם במדריך, ועל כך שילמו בהתאם.

"דפי זהב" היה מכרה זהב, לבעליו. 

 

 

 

 

 




ספר טלפוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ספר הטלפון הפך להיות פריט נפוץ בבתים רק בשנות ה-70, שכן עד אז בחלק גדול הבתים לא היה מכשיר טלפון, וחלק אחר מהציבור היה בסטאטוס של "ממתין כבר 7 שנים לקו טלפון"...

מדריכי הטלפון הראשונים יצאו לאור כבר בתחילת תקופת המנדט. בהתחלה הם היו דקים ואפשר היה לכנותם יותר "חוברות" מאשר "מדריכים". הם הכילו מספרי טלפון של מנויים ברחבי הארץ, שהיו בני 2-4 ספרות, ולעיתים במקומות יישוב קטנים היה אפשר למצוא בספר גם מספרי טלפון בני ספרה אחת בלבד.

מאחר והטלפון היה בשנים ההן שיא הקדמה טרחו כותבי המדריכים והוסיפו בתחילת כל מדריך הסברים מפורטים לשימוש במכשיר הטלפון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתחילת שנות ה-40 כשעוד ועוד מכשירי טלפון הותקנו בבתים, בתי עסק ובמוסדות ציבור צר היה המדריך כללי מלהכיל את הטלפונים של כל האזורים בארץ ישראל, והמנדט הבריטי החל להפיק מדריכים שונים לכל אחת מהערים הגדולות - תל אביב-ירושלים-חיפה ומדריך נוסף כללי לשאר הארץ. כל מספר החל בספרה שציינה איזור, והמספרים עצמם היו בני 4 ספרות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

העובדה שהטלפון הפך להיות מוכר יותר עדיין לא פטרה עדיין את מפיקי המדריכים מתפקידם החינוכי המאתגר - ללמד את בני הארץ שימוש נכון בטלפון – מהו. אי לכך בראש כל עמוד ממדריך הטלפון ניתנה הנחיה אחרת, הנה למשל:

 

 

 

בשנותיה הראשונות של המדינה פעל שירות הטלפונים במסגרת משרד הדואר שגם הפיק את מדריך הטלפון, אך הוא התעדכן בתדירות נמוכה.

לקראת סוף שנות ה-50 ועם השתכללות טכנולוגיית הדפוס החל "משרד הדואר" להפיק מדריך טלפון אחד כללי לכל הארץ, עבה וכבד, בכריכה קשה, אולם כבר ב-1962, כשהיו בארץ כבר מעל ל-70,000 מספרי טלפון החל משרד הדואר לפצל את ממדריך הטלפון הכללי לשני כרכים, ולאחר מכן פוצל המדריך לשלושה כרכים נפרדים.

 

 

 

 

במהלך השנים הועברו שירותי הטלפון ממשרד הדואר לחברה ממשלתית בשם "בזק", שחויבה בתנאי הרישיון שלה להפיק ספר טלפונים כל שנה. "בזק" העבירה את משימת הפקת מדריכי הטלפון לחברה אחרת - "דפי זהב". בשיא פעילות זו, התקיימו למעלה מעשרים ספרי טלפון מקומיים שהופקו על ידי "דפי זהב".

 

 

 

 

 

בסוף 2012 ועם השתלטות העידן הטכנולוגי-אינטרנטי על חיינו הפסיקו "בזק" ו"דפי זהב" להדפיס את מדריכי הטלפון.

ראו גם:
שידה לטלפון
תא טלפון ציבורי


 
מדריכי טלפון מסייעים מחקר ההיסטורי

חשיבותם של מדריכי הטלפון הישנים לחקר ההיסטוריה של ארץ ישראל...

 
למידע המלא



ספריית וידאוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.